[X]

קומפוסט

קומפוסט הוא תהליך פירוק ביולוגי של אשפה אורגנית בסביבה אירובית. בסוף התהליך מתקבל "הומוס" או זבל אורגני איכותי שניתן להשתמש בו לגידולי חקלאות ולטיוב הקרקע.

הקומפוסט נבדל מתהליכי פירוק אחרים של אשפה – תהליכים אנאירוביים שמתבצעים בסביבה ללא חמצן או עם כמות מעטה של חמצן. ניתן להכין קומפוסט בתהליך ביתי או תעשייתי. הקומפוסט מורכב משילוב של פסולת מזון (מהחי או הצומח) או אפילו צואה או גללים, יחד עם פסולת עשירה בחנקן כמו גזם או עיתונים.

בעקרון, חומרי המוצא לקומפוסט הם כל פסולת אורגנית. בפועל רוב המשתמשים הביתיים מכינים קומפוסט רק מפסולת אורגנית צמחית, ללא מוצרים מהחי כמו בשר או חלב. גם קליפות ביצים וקליפות תפוזים נחשבות בדרך כלל כמפריעות לתהליך.

בתהליכים תעשייתיים משתמשים בפסולת חקלאית (כמו הפרשות בעלי חיים, רקבוביות עלים, קליפות עצים), פסולת תעשייתית אורגנית בעיקר מתעשיית הנייר והמזון (כמו נסורת, שעם, גפת ענבים), פסולת עירונית (גזם עצים, שאריות מזון) ובוצת שפכים.

ניתן להכין קומפוסט גם ממוצרי בשר וחלב או זבל בע"ח. אולם, נוכחותם בערמת קומפוסט ביתית צפויה למשוך חיות משוטטות שיפרקו את הערמה ולכן לא מקובלת.

ניתן להכין קומפוסט גם מזבל אנושי (צואה). לרוב קיימת רתיעה מהכנת קומפוסט מזבל אנושי הן בשל דחייה טבעית והן בשל החשש להעברת פתוגנים אנושיים למזון, בניגוד לפתוגנים של בע"ח אשר אינם מדביקים בני אדם. ככל הידוע כיום, הפתוגן האנושי היחיד המסוגל לשרוד את החום שנוצר למשך כמה חודשים בתהליך הקומפוסט הוא השרשור. אולם, פתוגן זה כמעט ואינו קיים במדינות מערביות ובמידה וקיים, לא ייתכן שיופיע בצואת בני אדם לפני הופעת התסמינים הקליניים המעידים על הידבקות בו. הכנת קומפוסט מזבל אנושי מפחיתה את הנזקים האקולוגיים הנגרמים משפכים וחוסכת את הכסף והאנרגיה המשמשים לטיהורם.

 

שיטות ביתיות להכנת קומפוסט

שיטת הערמה/שיטת המצבור

בשיטה זו, נערמת הפסולת האורגנית בערמה על פני הקרקע. שאריות מזון שנאספו בנפרד במטבח יש להניח בערימה ומיד לכסות בעלים יבשים או דשא קצוץ למניעת הגעת זבובים. בניית הערימה בשכבות גם מאפשרת לאוויר לחדור לתוכה דרך שכבות העלים, וכך מסופק החמצן לתהליך הפירוק הביולוגי-אירובי ואין צורך להפוך את הערימה. בכל שלב של הפירוק, בעת פתיחת ערימה הבנויה כהלכה ניתן להבחין בריח נעים כשל אדמת יער. ערימה שתוכה מריח רע מעידה על חנק וצורך בהוספת עלים וענפים דקים למרכז הערימה. אלמנט חיוני נוסף הדרוש לערימה באופן קבוע הוא לחות, אותה רצוי לספק לערימה על ידי הרטבת העלים והחומר היבש לפני שמוסיפים אותם לערימה. מקור נוסף למים הוא שטיפת הדלי או הקופסה שבה הובאו שאריות האוכל מהמטבח. מלבד היעדר ריחות רעים וזבובים, הסימן השני המעיד על ערימה הנבנית כהלכה היא התלהטות החלק הפנימי, אותה ניתן לחוש ביד או במדחום. ערימה קרה יכולה להעיד על יובש וצורך בתוספת מים נדיבה. ענפים דקים המונחים בבסיס הערימה ישפרו הן את האוורור והן את יכולת ניקוז הנוזלים של הערימה. בשל הכיסוי התמידי, ערימת קומפוסט נראית כערימת עלים יבשים. מטעמי אסתטיקה, יש המעדיפים לתחום את ערימת הקומפוסט ניתן במשטחי עץ, גדר או קופסה ללא תחתית, אותה נהוג לכנות "קומפוסטר" או "ביו-ריאקטור". מכמויות גדולות מאוד של שאריות אוכל ופסולת גינה מתקבלת לאחר מספר חודשים כמות קטנה מאוד של דשן אורגני איכותי שאותו ניתן להצניע באדמת הגינה בקרבת צמחים. על מנת לאפשר תהליך קומפוסטציה ללא הפסקה יש לגרוף מדי פעם מתחתית הערימה את הקומפוסט המוכן או להתחיל ערימת קומפוסט חדשה ולתת לישנה לסיים את תהליך הבישול שלה. העבודה עם שתי ערימות קומפוסט מכונה שיטת הרוטציה.

קומפוסט תולעים

בשיטה זו נעשה שימוש בתולעים אדומות המעכלות את הפסולת האורגנית, בעיקר שאריות מזון, ללא צורך בהרבה עלים, על מנת ליצור פירוק מהיר שלה. התולעים מעכלות חצי ממשקל גופן ביום ופולטות קומפוסט מוכן ומרוכז. התולעים משוכנות בארגז מורם מהקרקע, שיכול להימצא בבית או בחוץ. זמן ההכנה של הקומפוסט תלוי בכמות התולעים – כל מה שהתולעים עיכלו הוא קומפוסט מוכן. קיימות שתי שיטות סביביות לקצור את התוצר המוכן ששמו הומוס, ללא התולעים. לצורך כך יש לפתות את התולעים באוכל חדש ולנדוד ולעזוב את התוצרים המוכנים. מידע נוסף גם באתר עץבעיר תל אביב. קומפוסט תולעים גם מכונה הקומפוסט העירוני בשל העובדה שניתן לעשות אותו גם ללא גינה.

יתרונות חקלאיים

תוספת קומפוסט עוזרת לשמור על תכונות פיזיקליות נאותות של הקרקע: הגדלת חדירות הקרקע למים, הגברת האיוורור, הקטנת הצפיפות הגושית, שמירה על pH מתאים, והקטנת ריכוז המלחים בקרקע.

הרכב הקומפוסט מוסיף שפע מקורות מזון ליבול – תרכובות אורגניות, תרכובות מינראליות ואוכלוסייה מיקרוביאלית בקרקע, תוספת זו יכולה להביא לשיפור בכמות היבול.

יתרון חקלאי נוסף וחשוב של הקומפוסט הוא יכולות של קומפוסטים ממקורות מסוימים לדכא מחלות קרקע שונות בצמחים.

יתרונות סביבתיים כפתרון לאשפה

חשיבות תהליך הקומפוסטציה כיום היא לא רק בשל הערך הכלכלי הישיר שיש לקומפוסט בחקלאות אלא גם לשם שמירה על איכות הסביבה. הגידול באוכלוסייה, העלייה בצריכה והשינוי בדפוסי ההתנהגות הגדילו פי כמה וכמה את כמויות הפסולת שהחברה המודרנית מייצרת בבית, בתעשייה ובחקלאות.

כיום השיטה המרכזית לטיפול בפסולת היא הטמנה, אך שטחי אתרי ההטמנה הולכים וגדלים וחייבים למצוא פתרון נוסף לטיפול בפסולת. הקומפוסטציה היא אחת מהפתרונות הטובים ביותר, והיא היעילה ביותר לטווח הארוך. במהלך הקומפוסטציה קטנה כמות החומר לכמחצית, בנוסף היא מונעת מטרדים הנגרמים מאשפה טרייה כגון ריחות רעים ומקור לדגירת חרקים ומזהמים.

יש הטוענים כי לישראל יש עניין מיוחד בקומפוסטציה היות שקרקעות הארץ מאופיינות ברמה נמוכה של חומר אורגני ורמת מלחים גבוהה. מחקר ופיתוח של הקומפוסטים וביסוס מעמדם בשוק יביא לשיפור בתוצרת החקלאית ובמקביל יעזור בשמירה על איכות הסביבה.

יתרונות סביבתיים כחלופה לדשן כימי

הקומפוסט הוא החלופה העיקרית לדישון קרקע באמצעות דשנים כימיים. דשנים אלה כרוכים בהוצאה רבה של אנרגיה, בשימוש בדלק מחצבי שהוא משאב לא מתחדש ובתרומה משמעותית להתחממות עולמית מסיבות אלה נחשב הדשן הכימי מקור לא מקיים של חקלאות, ואילו הקומפוסט נחשב כתנאי חיוני לשיטות של חקלאות מקיימת כמו פארמקלצ'ר.

מתוך אקו-ויקי, אתר הידע בנושאי הקיימות

מוצרים נלווים
  • גרגרים ביו פולימריים
  • יריעות מביו פולימרים
  • קערות
  • חמגשיות עם מכסה נפרד
  • חמגשיות עם מכסה צמוד
  • קערות מרק
  • מגשים
  • קעריות
  • קערות
  • צלחות מלבניות