תוצא החממה

תוצא החממה

תוצא החממה, תהליך אקלימי המביא להתחממות פני כדור הארץ והאטמוספירה הנמוכה שלו. שמו לקוח מן האנלוגיה שבינו לבין דרך פעולתה של חממה חקלאית. תהליכים דומים עשויים להתרחש בכל כוכב לכת וירח שיש להם אטמוספירה, ובולט ביותר מקרהו של כוכב הלכת נוגה, שם מתנהל תוצא חממה נמרץ.

האור הנראה המגיע לאטמוספירה מן השמש אינו גורם להתחממות האוויר, משום שהאוויר שקוף לו. אך עם פגיעת קרני האור בפני השטח (ביבשה ובים כאחד), הן נבלעות וחלקן מוחזרות שוב כקרינה תת-אדומה, דהיינו חום. חלק גדול מהחום הזה נפלט מבעד לאטמוספירה אל החלל, אבל חלקו נבלע בפני השטח ובגזים של האטמוספירה הנמוכה, והטמפרטורה שלהם עולה. לפי אחת ההערכות, הטמפרטורה על פני שטחו של כדור הארץ היתה נמוכה מ-70 מעלות מתחת לאפס, אלמלא תוצא החממה (הערכות אחרות מדברות על טמפרטורה גבוהה במקצת, אך בכל זאת מתחת לנקודת הקיפאון). בתנאים כאלה לא ייתכן קיומם של חיים, כפי שהם מוכרים לנו.

תרחיש בתחום האקולוגיה, שקנה מהלכים בשנים האחרונות, חוזה את התחממותו ההולכת ונמשכת של כדור הארץ בשל הגברת תוצא החממה עקב פעילות האדם. סדרה של תהליכים המתרחשים בהווה, ובראש ובראשונה פליטת פחמן דו-חמצני ( CO2) לאטמוספירה ממכוניות וממנועים אחרים, גורמת לבליעת כמויות חום הולכות וגדלות בה. פחמן דו-חמצני הוא אחד מ"גזי החממה", שתכונתם המשמעותית לצורך העניין היא בליעת קרינה תת-אדומה. גזי חממה אחרים הם מתן, חנקן דו-חמצני ותרכובות שונות של פלואור, שחלקן גורמות מלבד זאת גם להרס שכבת האוזון. אולם גז החממה החשוב ביותר הוא אדי מים, הבולעים קרינה תת-אדומה ביעילות רבה.

תוצא החממה מתבטא בכך שהגזים הללו לוכדים את החום המוחזר מפני כדור הארץ ומונעים את הקרנתו לחלל. התחממותן של שכבות האוויר התחתונות גורמת להתחממות פני הקרקע והמים, הדבר גורם להתאיידות מהירה יותר של מים מהאוקיינוסים וממקווי מים אחרים, וכך מתחולל תהליך של הסלמה. השאלה הגדולה היא באיזו מידה תורמת פעילות האדם - בייחוד פליטת פחמן דו-חמצני, וכן כריתת היערות המקטינה את כמות CO2 הנבלעת מן האטמוספירה בתהליך הפוטוסינתזה, זיהום האוויר בגזים אחרים, ועוד - להסלמה זו. דומה שכיום, רוב המדענים מחזיקים בדעה שזוהי תרומה משמעותית ביותר, אך ישנו מיעוט הגורס כי התהפוכות האקלימיות שעליהן מתבססים המחזיקים בתרחיש זה אינן אלא תנודות סטטיסטיות רגילות בהתנהגותו ארוכת-הטווח של האקלים. יצוין כי מיעוט זה אינו מתנגד לעצם התיאוריה שביסוד תוצא החממה, שכן זו מבוססת היטב, אלא לשאלת התרומה האנושית, ו/או לתחזיות בדבר השלכותיו על הסביבה העולמית.
אבל דעת הרוב חוזה עליית טמפרטורות גלובלית שתלוּוה בהתרוממות מפלס פני הים עקב הפשרת כיפות הקרח הקוטביות. התוצאה תהיה הרס אזורי מחיה ומגורים רבים, התפשטות מדבריות, ובכלל, הפיכת חלקים גדולים משטח כדור הארץ לנוחים פחות לקיומם של חיים מכפי שהם עתה. זהו תרחיש ההתחממות הכלל-עולמית (global warming), שרבים מצביעים על סימנים ראשונים לו כבר עתה, וחוזים עלייה בטמפרטורה הממוצעת של פני כדור הארץ (העומדת כעת על 15 מעלות צלזיוס בקירוב) עד כדי 5 מעלות עד אמצע המאה ה-21. אולם כאמור, כמה מדענים עומדים בתוקף על דעתם שאין שום התחממות כלל-עולמית.

 

 

ערכים נוספים מכל התחומים ניתן למצוא באנציקלופדיה: www.ynet.co.il